בית - Diver Festival 22'

מסתכלות לעבר האופק: מופיע פולחן חדש. עבודתו עדיין איננה בהירה לנו, ואף מעוררת שאלות וחרדה. עם זאת, נגלית לעיננו, התגייסות של אמנים לשדה משמעות שעולם האמנות יכול לייצר עבורנו, בני האדם.

EN

להזמנת כרטיסים עיינו בתכנייה, היכנסו לאירוע ספציפי והשתמשו בעגלת הקניות

פסטיבל צוללן העמיד בשנת 2020 את מיתוס הקהלהקה – סיפור מופת של הישרדות להקת אמנים בימי המגפה. בשנת 2021 הציע את עבודת הקֹהלות – מלאכת התכוננות לקראת המפגש המחודש בקהל, לאחר תקופות הסגרים. 

כעת צוללן 2022 ואנו מתבוננות: העתיד ואפשרויותיו ממשיכים להטשטש, החללים השחורים והלבנים של עולם האמנות ממשיכים להביך, תותחי מלחמה רועמים במאבק על אנרגיות ישנות וחדשות, והדיסוננס-הקוגניטיבי ביחס לכל המוכר לנו הופך למעין הווה-מתמשך של ריקנות ופחד. 

אנחנו עוצמות את העיניים: מופיעה לפנינו בריכה

נדמה שאנחנו עומדות על שפת הבריכה ורוצות להיכנס. מחכות בכיליון עיניים להשתכשך ולשחק עם הנימפות. הבריכה כאן, והיא משאב אמנותי ומאגר אנושי; אבל הבריכה היא גם חלום בהקיץ, אידיאל ומשאלה. 

 יש לציין, זה לא שלא נעשים דברים יפים ומעניינים בקרבנו, אבל זה מרגיש מובן מאליו שהיחסים בין המוסד, האמנים והקהל – כבר לא משרתים את החוזה המהותי בין האמנות והאדם.
"Enter the Pool…", לוחשת הנימפה ומכשפת את מחולנו.
"Enter the Pool…", קורא קול פנימי לשקם את המרחב הטקסי של עולם האמנות. 

מסתכלות לעבר האופק: מופיע פולחן חדש. עבודתו עדיין איננה בהירה לנו, ואף מעוררת שאלות וחרדה. עם זאת, נגלית לעיננו, התגייסות של אמנים לשדה משמעות שעולם האמנות יכול לייצר עבורנו, בני האדם. אנחנו יודעות שיש לאמנות מה להציע, שהיא לכל הפחות תעזור לנו להתיידד עם המוות. בענווה אנו מסתפקות, לעת עתה, ב״פול-חאן״: מקום וזמן שהם בדרך אל, בין לבין, פונדק דרכים ובו משתכשכות ומתגפפות, מתאמנות בכלכלת הפסטיבל וניזונות מאותה באר של ערכים ומוסדות משותפים. 

הפסטיבל מתקיים השנה בחללים מרכזיים של עולם האמנות המקומי: מקדש לבן; מקלט שחור; ומתנ״ס חדש לאמנים. הפסטיבל בנוי תחת כמה ערכים ופעולות טקסיות אשר מכניסות אותנו לבריכה: ״תערוכה להקתית״ – במקום תערוכה קבוצתית, זו פעולה טרנס-אינדיבידואלית המסרבת למשמע את הנפרדות הניאו-ליברלית, ומזמינה זליגה, השפעה, חתימה מורכבת ויחסי שארות אמנותיים בין המשתתפים; ״מקדש מוזיקלי״ – מופעים הנותנים קול ותנועה לרוח התקופה באמצעות התקהלות אימרסיבית ומוזיקלית; לבסוף, הפסטיבל יציג הופעות ואירועים של קריאה ודיבור יחדיו – אשר קוראות לכוריאוגרפיה חדשה לשיח, צריכת מושגים כפעולה אמנותית והצבה של אלטרנטיבה לפופוליזם.